תהליך חשיבה על קמפיין צילומי למותג אופנה גדול 

בפברואר השנה יצאתי ל - 3 ימי צילום לקמפיין עבור מותג הלבשה חדש , צ'ירוקי , שהשופרסל מייבא ארצה.



צ'ירוקי הוא מותג אמריקאי , מהסטייל של גאפ ובננה ריפבליק ,אבל יותר זול ונמכר רק בסופרמרקטים.השופרסל מייבאים אותו ארצה ומוכרים אותו בסניפים הגדולים שלהם.מטרת הצילומים הייתה ליצור קמפיין תדמית לשימוש בעיתונות , בטלוויזיה ,אינטרנט , בחנויות הרשת ועוד. צילומים טבעיים ונינוחים שמשדרים פשטות ונוחות. קצת להגביה את המותג .
הבריף שקיבלתי ממעיין רשף ,המנהלת הקריאטיבית של התקציב בפרסום גיתם היה - {יצאנו לטבע והיה לנו כיף}
וגם - שיראה כאילו הצילומים נעשו בחו"ל
פירקנו את רשימת הצרכים לשלושה אתרי צילום - שפת ים ,יער ואיזור חקלאי.
חיפשנו שפת ים עם דיונות חוליות באזור המרכז ,וגם מזח שנכנס למים
אין הרבה כאלה בישראל
זכרתי שיש במכמורת דיונות חוליות ,אמנם קטנות ,לא אין סופיות כמו בקליפורניה. אבל מהזווית הנכונה הן נראות ענקיות., בצמידות יש מזח נטוש שנכנס למים ובבית ינאי - ממש

עשינו סיור לוקיישן . בינגו
ולגבי חוה חקלאית - היו לי צילומים שעשיתי בזמנו ב"ירקונה" - משק אורגני במושב ירקונה בשרון , חלק מהם קיימים באתר שלי.

הראיתי וכולם אהבו ...נסענו לראות ליתר ביטחון , כדי שלא יהיו הפתעות.
היער היה הכי מסובך. ישראל היא לא ממש מדינה מיוערת ויערות קק"ל לא עושים לי את זה...יצאנו לסיור בחורש הטבעי באזור כרם מהר"ל. שקענו בבוץ , חילצו אותנו , אבל לא וויתרתי עד שמצאנו יער אמיתי , ממש כמו באגדות..


במקביל עשינו את הקסטינג: הבריף היה לוק בינלאומי, רב - גזעי, לא ישראלי.
פנטה האתיופית הייתה הימור בטוח , גם ליסה השוודית שרק הגיעה ארצה.


דווקא עם בחור לבן שנראה טוב ויכול להראות כמו "אבא" נתקעתי. מצאנו רק ידועים מדי או צעירים מדי או יוקרתיים מדי...נזכרתי בחבר ,שחקן , של האסיסטנט שלי ,שגר באל- אי ומאוד התרשמתי ממנו.זה היה בדיוק בתקופת שביתת התסריטאים וידעתי שצילומים בישראל יתנו לו הפוגה נחמדה ,גם אם לא ירוויח כ"כ הרבה. ובאמת הבאנו אותו ארצה לצילומים במחיר זהה לדוגמנים אחרים + טיסה


.
מצאנו גם ילדים מקסימים - שני אחים מדהימים , עדן - ילדה ממוצא אוריינטלי וזוג תאומים שהגיעו עם אמא מקסימה וקואופרטיבית שליוותה אותנו בשלושת ימי הצילום.
ילדים אני מעדיפה למצוא דרך חברים ורק אם אין ברירה דרך סוכנויות - בצורה כזו אני מבטיחה שהם יגיעו מצוידים בהורים נחמדים שלוקחים את העסק בקלילות ולא חושבים שזה הולך להיות " כוכב נולד". כבר קרה לי שתינוק שצילמתי הגיע עם פמליה של אבא אמא סבתא סבא שהגיעו לבלות יום באתר הצילומים.

לקראת ימי הצילום הכנתי לי פתק עם מילות מפתח ורעיונות. סחבתי אותו בכיס שלי במשך כל שלושת הימים , וקראתי בו מדי פעם, כדי להזכיר לעצמי מה היא הצהרת הכוונות המקורית שלי. לפעמים במהלך יום צילום אני רואה פתאום משהו שמוצא חן בעיני ,או שהלקוח פתאום נדלק על איזה זווית או בגד שלא קשור לכלום או שאחד מהמוני האנשים שעל הסט מלהיב אותי פתאום באיזה כיוון אחר... אני מקשיבה לכל , לוקחת את מה שמתאים לי ,אבל משתדלת להישאר בכיוון המקורי. לא בכל הרעיונות שרשמתי - השתמשתי , אבל הפתק מאוד עזר לי ולכן שמרתי אותו. אני מעתיקה אותו מילה במילה:

מאוד רגוע -בלי מאמץ

עיניים הצידה

להגיד לאייל להביא כובע לילד , שמיכת פיקניק מתונה ,נעלי ים שחורות

שיער רטוב

שיער טבעי לגמרי

נוצות

הילדים - מושכת אותו לאחור בצעקה/צוחקת

כובע קש לילד
עיניים עצומות כמו במחבואיםפליאה

אבא מחזיק ברגליים של ילד שעומד על הראש
פריים לא ממורכז

דוגמנית מאוד נינוחה

האבא מודאג לילד הבעת הבטחה

ילדה מסתירה את הפה ,עיניים חודרות למצלמה

מסתכלים שניהם למעלה

מחזיקה פרח- צילום מלמטה , היא מסתכלת הצידה למעלה עם עיניים זוהרות
אור אחורי או דווקא בצל

פורשת ידיים בפליאה

גדי/דניס עם שיער רטוב. רענן ושמח

נושמת ,פה קצת פתוח ,שואפת

הבעה מפתה/מתגרה ברגוע

שוכבת על פרחים ,מרימה רגליים באוויר ומסתכלת למעלה

ילד ואבא -בוקסים

פרח תקוע מאחורי האוזן

" בחור -במבט מתגרה מלמטה - כאילו : אמרתי לך

רפוי ,מתמסר

עיניים עצומות ,מכונסת בעצמה ,נושמת ,מתרגשת

שיווי משקל עם הידיים

מקווה שזה יעזור גם לכם

את המאמר בליווי צילומים ניתן לראות בבלוג שלי בקפה דה מרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?t=600961
אשמח אם תבקרו , מירי